הרב עמיחי גורדון ב"מאמרו מה איכפת לי ? "מעלה דעות שונות בנוגע לידע . לדעתו בשיח הציבורי אנחנו שומעים בעיקר את אלו הסבורים שהידע הינו אמצעי ותו לא.כמו העתונאים רביב דרוקר ומיקי רוזנטל הטוענים שבחינות הבגרות בוחנים ידע לא רלונטי מתקופת המשנה והתרבות במקום ללמוד על העת החדשה בארץ . תלמידי ישיבה טוענים מדוע שואלים אותנו :מדוע הטופס את הטלית צריך להישבע ?מה איכפת לי ,למה ? תשאלו אותי על העולם הרוחני שלי ?במקום זה הם טוענים למדו אותנו דברים שיעזרו לנו : דיני כשרות, הלכות בנו לבינה וכדומה .לדעת דוברי גישה זו ,אין טעם בלימוד מצד עצמו הלימוד צריך לתרום , הבית ספר צריך להקנות כלים , לא ידע ,כלים להיתמודד בחיים ולא ידע מיותר ומעיק .
אולם טוען הרב יש גישה אחרת היוצאת מאולמות ההרצאה של אוניברסיטת הר הצופים. באוניברסיטה מחיבים ללמוד קורס אחד חובה של ידע כללי או בבסיס חיל האויר שגם שם מחיבים לימוד של ידע כללי . בגישה זו מבנים שידע הוא אינו רק אמצעי אלה ידע תורם לאדם והוא ערך, שהידע מעצב את האדם . האוניברסיטה מנסה לבנות סטודנט עם ידע אישי ובעל עוצמה פנימית .
הרב עמיחי גורדון מתעלם לדעתי מהעובדה כי אנו חיים בחברת ידע -חברה בה טכנולוגיה משנה את יחסי האדם עם הידע .
בקורס עיצוב סביבות למידה עם המרצה ד"ר איתי כוכבי הוצג לנו כי המשתמשים באינטרנט גדל בקצב לנירי .בשנת 2006
המשתמשים באינטרנט היו כ6 מליון איש .בקורס חינוך המאה ה21 הציגה ד"ר גילה עצמון את המאפיינים של חברת הידע ובהם כי קצב יצור הידע הציבורי עולה במהירות עצומה תוך זמן קצר ."הגידול בכמות הידע והעצמת דרכי הפצתו מחייבים שינוי בבתי הספר ובאוניברסיטאות ." ולכן לפי עניות דעתי צריך לשלב בין הדעות בית הספר צריך להקנות כלים כיצד להתמודד עם עידן שבו יש התפוצצות במידע וידע .ועם זאת להקנות ערכים לבנות ידע אישי ,להעצמה אישית פנימית .
בתוכנית אצל לונדון וקרישנבאום ,התייחסו לכמות הידע בעולם ,מי מצליח למצוא בו משהו ? אך אפשר שהוא לא ילך לאיבוד?
לכן חשוב מאוד לפתח אצל התלמידים את מיומנויות המאה ה21 ,אורינות ידע ומידע הכוללות :
נגישות למידע במהירות וביעילות ,הערכת מידע בביקורתיות ובמומחיות ,משתמש במידע ומנהל מידע ,
הבנת היבטים אתים וכדומה .
מקורות
שבת בשבתו גליון 1429,פרשת קרח ,הרב עמיחי גורדון" למי זה איכפת ?"
http://www.zomet.org.il/_Uploads/1429.pdf
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה