העולם בעקבות התות -החקר המדעי

החקר המדעי 

היום אני רוצה לשתף  אתכם בחקר המדעי לקראת כנס מדעים  המחוזי  במודיעין .בחרתי ללמד  את עבודת החקר בשיעור פרטני בכיתה ה .
 בתחילה חיפשנו  אני ותלמדי נושא .; הקבוצה רצתה  לחקור; נושא שיעסוק בבעלי חיים.

חשבנו על בעלי חיים שנוכל לחקור בבית הספר .התלמידים חשבו על נושא עכבישים או פרפרים ,אבל כשהם חיפשו באינטרנט מידע ,הסתבר שעונת החורף אינה מתאימה לחקר חרקים ועכבישים.

הצעתי להם שנחפש נושא  הקשור  בגינה החקלאית .בתקופה זו שתלו תותים בחממה .

התלמידים העלו הצעות שונות .כגון האם מיקום התות בחממה משפיע על כמות החרקים בעלים ? (היות והבית הספר שלנו דתי תורני ,יש השלכה דתית לענין . אבל לא היו כלים  מדעים בבית הספר לבדיקת הנושא.) הצעה זו נפלה . 
לסוף שאלת החקר שנבחרה :  האם מיקום צמח התות בחממה משפיע על התפתחותו וגדילתו?.
התלמידים העלו השערות שונות שאלו שאלות הקשורות בנושא  .לאחר מכן עברו לתיכנון החקר .

התלמידים תכננו טבלה ובדקו מה קורה לצמח התות על פי המיקום שלו . התלמידים החלו לחפש מידע על התותים. חפשו מגדלים שמגדלים תותים בחממות .וכל יומים בדקו את התפתחות הצמח על פי מקומו .

לקראת הכנס בדקנו את התוצאות העלנו אותם לאקסאל .   יצרנו גרפים . והסקנו מסקנות.

על פי הוראת המדריכות אירית כהן ומיכל הורביץ  הכנו פוסטר בפבליישר  ובו הצגנו את התוצאות  והמסקנות .

תהליך המחקר היה מרתק .התלמידים למדו לשאול שאלות חקר מדעיות ,התנסו בחיפוש מידע באינטרנט,-מידענות ,ניתחו תוצאות ובעקבות כך הסיקו מסקנות .
 והרי אלו מיומנויות המאה ה -21 ,שמתוארים   במאמר  אסטרטגית חשיבה מסדר גבוה של משרד החינוך  (מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים ארציות ומקומיות  ולמפתחי חומרי למידה )

http://meyda.education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/Portal/EstrategyotChashiva.pdf

  במאמר זה מיוצגים הממדים המרכזיים של ידע ותהליכי יצירת ידע (ידיעה) והאופן בו הם מוצאים את

ביטויים באסטרטגיות החשיבה  הגבוהה  (שפותח כאמור על פי תפיסתם החינוכית והשקפת עולמם של המחברים   )

לדוגמא :  

א. ידע אינו ודאי, והוא משתנה ומתפתח ככל שהבנתנו מתרחבת ומשתנה כלומר :

. התנסות בתהליך החקר מאפשרת לתלמידים להכיר מקרוב

כיצד ידע נוצר וכיצד מחקרים וניסויים חדשים משנים כל הזמן את הידוע לנו   .

ב ידע מורכב ממושגים הקשורים זה בזה 

 לדוגמה: 

באסטרטגיות חשיבה רבות, כגון זיהוי רכיבים וקשרים, השוואה, מיון, הסקה ומיזוג, נדרשים

התלמידים ליצור ידע חדש באמצעות יצירה של קשרים בין פרטי מידע או מושגים. אסטרטגיות

אלו מטפחות את המודעות לכך שהידע הוא מורכב ומבוסס על קשרים ויחסים   .

 

. ג  מקור הידע הוא בתלמיד, שיוצר את הידע תוך אינטראקציה עם מקורות מידע ועמיתים 

בקרב תלמידים רבים בגילאים שונים קיימת נטייה לראות את מקור הידע בסמכות

חיצונית, מורה או ספר "יודעי כ לו ". אחד האתגרים החשובים בהוראה הוא ליצור תנאים

שיאפשרו לתלמידים ליצור ידע ולהיות מודעים לתפקידם המרכזי בתהליך זה. תהליך

יצירת הידע הוא תהליך אינטראקטיבי הדורש מהתלמיד לחבר בין ידע חדש לישן,

להעריך חלופות וליצור פרשנויות. עמדה זו שמה דגש על חשיבה עצמאית של הפרט. אולם

חשיבה זו כמובן אינה מתקיימת בחלל ריק, אלא בתוך הקשר תרבותי וחברתי של קהילת

לומדים   .

 

לדוגמה: 

מסמך זה שם דגש על מקומו המרכזי של התלמיד בתהליכי יצירת ידע. התלמידים נדרשים לשאול

שאלות, להציע השערות, להעלות אפשרויות ונקודות מבט שונות, להסיק מסקנות, לבנות

טיעונים ועוד. אסטרטגיות החשיבה הללו מזמינות את התלמידים ליצור באופן פעיל את הידע

בעזרת מקורות מידע ותוך אינטראקציה עם מורים ועמיתים   .

בתהליך החקר אותו עברו תלמידי אכן הם היו במרכז בתהליך יצירת הידע . נהניתי לחוות ולעבור איתם את התהליך כולו .

מקורות :

  מדריך   לפבליישר :

http://www.youtube.com/watch?v=f2A3yeBfw7A

מאמר  אסטרטגית חשיבה מסדר גבוה של משרד החינוך  (מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים ארציות ומקומיות  ולמפתחי חומרי למידה )



http://meyda.education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/Portal/EstrategyotChashiva.pdf